התחיל עם וידוי, זה לא הבלוג הראשון שלי שמשלב בין עבודתי לחיים. לפני 10 שנים פתחתי עסק שנקרא "בא בקופסא" עם אחותי (למתנות מפנקות ומקוריות - למי שתוהה) ועל מנת לקדם אותו פתחתי בלוג בקפה דהמרקר וכתבתי שם כמה פוסטים על השילוב בין אמהות טריה ועסק משלי. מאז הבלוג נזנח ואני בעיקר כותבת בלוגים בראש.
כתיבה כמטפלת היא שונה - מצד אחד יש את התדמית שלי כאשת מקצוע והכתיבה אמורה להיות יותר אקדמאית, מרוחקת ומלאת תובנות. מצד שני, הרבה פעמים, הטיפולים מתערבבים עם החיים: אתגר אצל מטופל מזכיר לי אתגר שאני עברתי, קושי של הורה לעיתים הינו אותו קושי בו התלבטתי בעצמי כיצד להתנהג עם ילדי.
טיפול בהבעה ויצירה, כמו שאני מסבירה לכל המטופלים שלי בהתחלה, מתרחש בקשר, בקשר שנוצר בינינו, באמון. הקשר המיוחד הזה, שנוצר בין שני אנשים, הוא זה שמאפשר את השינוי. בשביל ליצור קשר אמיתי אני צריכה להביא את עצמי לחדר וכך מבחינתי גם בכתיבה. כתיבה אקדמאית, מושכלת, מרוחקת ומלאה מושגים אף פעם לא הייתה בשבילי. כתיבה בשבילי היא דרך להביע את הנפש, לחלוק עומסים או רעיונות, לשחרר ולחפש זוויות חדשות, היא דרך ליצור קשר. מקווה שאצליח לעשות זאת גם פה.
מצרפת שיר שמלווה אותי בתקופה האחרונה והיווה השראה לבניית סדנת איוורר רגשות בזום
מוזמנים לפנות אלי לפרטים.
Commentaires