מילה כבדה "משמעות". השימוש בה מעניק מעין הילה של חשיבות. לעיתים אני מרגישה שבעידן הניו-אייג' בו אנו חיים, נותנים לה הרבה יותר מידי מקום. כשמתחילים לדבר איתי על משמעות החיים הדבר הראשון שעולה לי לראש זה "42" - תשובתו של מחשב "הרהור עמוק" לשאלת החיים ב"מדריך הטרמפיסיט לגלקסיה" של דאגלס אדמס (אחד הסופרים המצחיקים שיש). הומור זו דרך מצויינת להתמודד עם הכובד של המילה הזו - משמעות. מילה, שגם אם אנחנו לא שמים לב אליה, היא מלווה אותנו בכל תחומי החיים: בבית, בעבודה, ברגעי הפנאי, וגם כשאנחנו שמים אותה בצד ונותנים לעצמנו כמה רגעים "ללא משמעות", היא עדיין זו שמגדירה אותם. יש בה כל כך הרבה כח, שלעיתים אני מרגישה אותה כאבן ריחיים על צווארי, מרדף בלתי נגמר, ובא לי לברוח ממנה רחוק רחוק, אך לעיתים היא מתמלאה ומביאה עימה הרבה נחת.
היום היה לי מפגש צוות שנסוב סביב שאלת המשמעות שלנו כמטפלים: המשמעות שלי כמטפלת עבור המטופל, כמה אני מרגישה משמעותית (או לא-משמעותית), כמה המטופלים משמעותים בשבילי, איך זה משפיע עלי???
כתרפיסטית שאלת המשמעות עולה שוב ושוב סביב המפגשים עם המטופלים. כדי להיות משמעותית עבור המטופלים שלי צריך להיווצר קשר מיטבי. הקשר בינינו הוא המקום בו יכול להתרחש השינוי ובו אני משקיעה את מירב הזמן והמחשבה. הקשר הזה, שנוצר בין שני אנשים בחדר, הוא לעיתים חמקמק ולא תמיד אני בטוחה שהוא שם, שהוא יציב, אבל הוא תמיד מעסיק אותי וגורם לי להתפתח ולהיות יצירתית - כי כל מטופל זקוק למשהו אחר בקשר בינינו וזה התפקיד שלי לגלות מה הוא ולנסות לתת לו אותו.
מוזמנים לבוא לחפש יחד איתי תשובות חדשות למילה "משמעות".
Comments